<h1>האגור סימן אלף שנ"ז</h1>
<h2>דף עה.</h2>
כתב הרשב"א הניח כליו תחת הצנור שמימיו [מקלחין או במעיין שמימיו] רודפין. ונשתהו שם י"ב שעות מותר. שהמים הרדופים העוברים עליו מעבר לעבר מפליטין היין הבלוע בדופני הכלים. והראב"ד אמר שלא אמרו כן אלא בעקלים שאין היין מתכנס בהן וכיוצא בהן. אבל נודות וקנקנים ושאר כלים לא סגי להו בהכי. השולח כלים ביד גוי צריך לחותמן. שכל כלי ששהה ביד גוי אפילו שעה אחד צריך הכשר כפי ההכשר שצריך אלו היה ישן ביד גוי ובא ישראל לקנותו ממנו. והרמב"ן כתב דמותר בחותם אחד. ורש"י כתב שצריך חותם בתוך חותם. טורים. נגוב כת' הרמ"ה שאם הכלי יבש מקנחו במים ואח"כ מדיחו יפה יפה. ואם הוא לח מקנחו באפר ואח"כ מדיחו במים ואח"כ אפר ומים פעם שנית. והרא"ש כ' לקולא עבדינן וסגי ביבש במים ואפר [ומים], ובלח אפר ומים. טורים.
